הנה אקסיומה שהמציאות והבוחר יצרו בשיתוף פעולה מלא בבחירות האחרונות: אי אפשר להרכיב ממשלה בלי ישראל ביתנו ואיחוד מפלגות הימין ביחד. ישראל ביתנו מגיעה עם חמשת המנדטים שלה, ומתברר שבגלל ההסכם שנעשה לפני הבחירות ערכה החוקי של איחוד מפלגות הימין הוא שישה מנדטים (והליכוד – 34). רק עם שתיהן יחד אפשר להגיע למספר 61 המיוחל. המצב הזה נותן להן הרבה מאוד כוח.

אפשר להסתכל על זה כעל משחק סחטנות מעצבן, אבל יש כאן שיקוף של המציאות הפשוטה: רבים מבוחרי הימין אומנם חושבים שכרגע נתניהו הוא האיש היחיד שיכול להוביל, אבל מאחר שהוא בעל תפיסות עולם חילוניות ועם זה גם איש של 'שתי מדינות לשני עמים', ברוך ה' שהוא תלוי במפלגות הקטנות שלצידו.

מה שחשוב לעשות בשלב הזה הוא להביט קצת פנימה אל מה שמקפידים להסתיר מאיתנו: אל רשימת ההתנגשויות המוזרה ובעיקר מדאיגה שתוקעת את החיבור עם איחוד הימין.

אוהבים לבוא בטענות למפלגות הציוניות-דתיות שמה שמעניין אותן הוא רק יהודה ושומרון ושצריך להתעסק גם בבעיות חברתיות ודת ומדינה ומשפט, ושכל הסיפור הזה על מדינה פלסטינית מאחורינו מזמן. אז הפעם הגיעו אנשי איחוד הימין למלאכת הרכבת הקואליציה אוחזים רשימה ארוכה שדווקא עסקה בפירוט בכל אחד מהנושאים האלה מתוך אותו רציונל שדווקא הקטגוריה המדינית תהיה החלק הקל במשא ומתן.

לא רק לנוכח הבטחותיו של נתניהו, כי הרי אף אחד לא באמת מופתע שכשהוא אומר "ריבונות" לפני הבחירות מתברר אחריהן שהוא מתכוון רק להחלת החוק על היישובים היהודיים הגדולים וממש לא על שטחי C, אלא משום שבשנתיים האחרונות עברנו כברת דרך חשובה מאוד הכוללת החלטת קבינט מהותית על הליך הסדרה וכמה הצעות חוק חשובות שהיו אמורות לשים מאחורינו את רעיון המדינה הפלסטינית. אלא כי הנה עכשיו ניגשים לשולחן המשא ומתן לקראת ממשלה חדשה, ובאופן כמעט מסתורי המהלכים האלה, שהיו אמורים לעבור חלק, עוררו התחמקויות מטרידות ולבסוף גם תקעו את המשא ומתן.

במחלוקת: הסעיפים שהליכוד אינו מצליח לחתום עליהם
לפניכם רשימה חלקית של אותם דברים 'קטנים' שכל מצביע ליכוד היה אומר שברור שהליכוד יחתום עליהם, אך צוות המשא ומתן של הליכוד דווקא מגמגם, ובגללם הוא יוצא ונכנס איתם לראש הממשלה וחוזר חלילה.

אין נסיגות – צוות הליכוד התעקש להסיר את הביטוי "אין נסיגות" ממסמך קווי היסוד של הממשלה. בהתחלה זה היה בהתחמקות אלגנטית, אך מהר מאוד התגלה שמדובר בנקודה עקרונית – צוות הליכוד פשוט סירב להכניס את המילים האלה. זה לבדו חומר נפץ שהציבור צריך להכיר.

זכויות בסיסיות ליישובים צעירים – איחוד מפלגות הימין ביקש לוודא שבקדנציה הקרובה תושלם מלאכת החקיקה של חוק מרקם החיים. החוק, שקידמו בכנסת הקודמת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש מהליכוד, מנסה להבטיח את זכויותיהם הבסיסיות של יישובים צעירים שטרם הוסדרו. גם כאן נתקלו אנשי איחוד הימין בהתנגדות נחרצת.

מאבק בהשתלטות על שטחים – באיחוד מפלגות הימין ביקשו לוודא שהממשלה תפעל לנוכחות בשטחי C שמחוץ ליישובים על ידי פעולות כמו ייעור, שטחי מרעה ופעולות אכיפה נגד הסגות גבול, כדי שערבים לא ימשיכו במלאכת ההשתלטות שלהם על השטחים שבידי ישראל. אף שהממשלה הקודמת כבר החליטה לפעול בנידון, הפעם נתקל צוות המשא ומתן בסירוב. נחדד: לא מדובר על דרישה לבנות באזורים האלה (שכמובן היא לבדה סופר לגיטימית ונדרשת) אלא על המינימום שנדרש כדי לבלום את ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C.

ביטול אבסורד צפון השומרון – בניגוד לחבל עזה, ישראל מעולם לא מסרה לפלסטינים את היישובים שהחריבה בצפון השומרון. כדי לייצר התחלה כלשהי לתיקון העיוות של ההתנתקות עלתה היוזמה לתיקון חוק ההתנתקות מצפון השומרון. על היוזמה היו חתומים חברי הכנסת מהליכוד דוד ביטן, זאב אלקין ויריב לוין. משמעותו הפשוטה של התיקון לחוק היא לאפשר לאזרחים ישראלים לנוע בשטח הישראלי הזה ללא אישור צבאי. כפי הנראה גם תיקון החוק הזה כרגע הולך להיבלם.

רק הסירובים לסעיפים האלה, הפשוטים לכל מצביע ימין, מעידים כי משהו מסריח מתבשל כאן. כולן זועקות הכנה של נתניהו למהלך מדיני. אין בשלב הזה שום הסבר המניח את הדעת לכל אלה.

הפרד ומשול בציונות הדתית
באופן דמגוגי מצליחים אנשי נתניהו למכור שהוויכוח נסב על תיק המשפטים – כן או לא לסמוטריץ'. יש סיכוי טוב שנראה כאן בימים הקרובים משחק הפרד ומשול קלסי, כזה שנתניהו מומחה בייצורו, בייחוד כשמדובר בהפעלת לחץ על הקהל הדתי-לאומי על מנהיגיו.

אנחנו מתקרבים בצעדי ענק ליום שלישי, שהוא התאריך האחרון להרכבת הממשלה. ההסכמים יהיו מוכנים לחתימה עם ליברמן ועם החרדים, שנזהרים היטב שלא לדרוך זה על זה. בדקה התשעים, בכוונה תחילה, תישלח לאוויר ההסכמה המיוחלת של הליכוד לתת לאיחוד הימין את תיק המשפטים.

עכשיו נראה את סמוטריץ' גבר, עומד מול הצונאמי הציבורי, ובמיוחד מול הצונאמי המוגבר מהאגף הדתי-לאומי, שיזעק עליו לרוץ מהר ולומר תודה לנתניהו ולחתום סוף סוף. בדיוק אז זו תהיה לא רק שעת המבחן שלו אלא של הציבור הימני בכלל. לא רק ציבור מצביעי איחוד הימין צריכים לעמוד מאחוריו; יותר ממיליון הקולות הימניים שנמצאים גם בליכוד אמורים להבין היטב מה המשמעות של חתימה על הסכם קואליציוני שאינו מתחייב על "ללא נסיגות" וממשיך בהכנת הקרקע לצרכים של בניית מדינה פלסטינית על שטחי B והמשך השתלטות על שטחי C.

פתאום המאבק החשוב על איזון מערכת המשפט הופך למיסוך עשן מתוחכם על נסיגה לאחור בכל התחום המדיני.

אין כל טעם לגשת לבנות ממשלה בלי לוודא לאן מועדות פניה. יש דרישות בסיסיות שאם נתניהו יסרב להן, האחריות כולה שלו. לאיחוד הימין יש תפקיד מהותי לוודא שנתניהו יקיים את שהבטיח לבוחר: ימין. לא ימין חלש ולא חזק ולא עוצמתי ולא בטיח. פשוט ימין.

עוד במחלוקת: הר הבית, גיור ושבת

אבל לא רק בתחום המדיני אנו זקוקים ליד על הדופק. גם בנושאי דת ומדינה יש הסכמים בני כמה שנים, חלקם כמעט בני עשור, שעדיין לא מומשו.היחיד שמסרב בעיקשות לקדמן הוא נתניהו.

הר הבית – מדוע אחרי כל כך הרבה שנים, חרף כל החלטות בג"ץ וחרף כל היגיון פשוט, עדיין אסור ליהודי למלמל תפילה בהר הבית?
את הדרישה הבסיסית לחופש פולחן בהר הבית צמצמו כפי הנראה באיחוד הימין לעצירת הרס העתיקות ולהשבת שער הרחמים למצבו הקודם, היינו הסרת המסגד שהמוסלמים קבעו במקום. אין מי שמוכן לאשר זאת מאיחוד מפלגות הימין, אולם נראה שהסיבה לשינוי בעמדת המפלגה אינו קשור הפעם לנתניהו כי אם לחשש של הרב רפי פרץ מחוגי הרבנים המתנגדים לעלייה להר הבית. לא ברור מדוע ויכוח הלכתי צריך להשפיע על המלחמה על זכותם של יהודים שנוקטים את הדעה ההלכתית, הנפוצה למדי, שכן מאפשרת לעלות אל ההר.

בכל אופן, על הליכוד להסכים לפחות לדרישות המצומצמות שעליהן מתעקשים באיחוד הימין: פעולות אכיפה של הממשלה נגד הרס העתיקות והסרת המסגד החדש בשער הרחמים. אין בסיסי מזה.

גיור – הדרישה שהגיורים במדינת ישראל יהיו כפופים לרבנות הראשית בינתיים נתונה לוויכוח. ש"ס שותפים לדרישה זו, ואין שום סיבה שלא להתעקש עליה, בטח לנוכח התערבויות בג"ץ בתחום. ליברמן עושה שרירים מול הדרישה הזו, ולפחות בשלב הזה איחוד הימין מוביל את הדרישה הזו לצד החרדים, ובכך הוא מראה שזו דרישה ממלכתית-דתית.

שבת – גם בנושא השבת עדיין יש אי-הסכמות. איחוד הימין והמפלגות החרדיות מעוניינים לבלום את הנגיסה בסטטוס-קוו שנוצר עקב עבודות ציבוריות שמבוצעות בהיקפים שלא בוצעו בעבר. הדרך לכך, טוענות המפלגות, היא לצרף את נציג הרבנות לוועדה שמתכננת את העבודות ולא רק לשלב מתן האישורים. במצב הנוכחי מגיעים מלכתחילה לאישור תכנון שלא מביא בחשבון את השבת, ואז הוויכוחים הציבוריים מגיעים לחוסר אמון מוחלט בכל ההליך. צירוף נציג הרבנות לשלב התכנון ימנע הרבה ויכוחים ציבוריים ומתח שלא לצורך וגם יאפשר לרבנות לגַבות את ההחלטות האלה. עמידה על העיקרון הזה היא בסופו של דבר אינטרס חילוני ודתי משותף. חוסר מוכנות להכניס את השינוי הזה לממשלה הבאה נובע מפופוליזם מיותר, ואסור להיכנע לו.

אין מה לעשות בממשלה ללא קווי היסוד ותיק המשפטים

את קווי היסוד האלה צריכים להציב בראש סדר העדיפויות: קווי יסוד ימניים ויהודיים הבאים לידי ביטוי בסעיפים שלעיל. תיק המשפטים הוא במקום השני. נתניהו רוצה שאיחוד מפלגות הימין יוותר על קווי היסוד למען תיק המשפטים; לכן בוחרי הימין צריכים לעמוד מאחורי איחוד מפלגות הימין בדיוק עכשיו.

אבל ברור שחייבים להתעקש גם על המקום השני ברשימה, שהוא חשוב מאוד. בנושאים הכוללים את שינוי מערכת המשפט נראה שיש הסכמה רחבה מאוד בין החברים בקואליציה – פסקת ההתגברות, שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים וריסון תפקיד היועמ"ש. בפועל נראה כי ההתחייבות לכך לא תיכנס להסכמים הקואליציוניים הכתובים אלא תוסכם בעל פה כדי שלא ללבות את זעקות הקוזק הנגזל. מדהים שאי אפשר להעלות את הבקשות האלה על הכתב, אבל נתנחם בעובדה שכל השותפות הקואליציוניות מכירות בחשיבותן.

אלא שכל ההתנהלות הזו בליכוד מחדדת יותר מתמיד שסמוטריץ' חייב להתעקש להשאיר בידי איחוד הימין את תיק המשפטים. הסיטואציה הציבורית שבה נמצא נתניהו והכפיפות המוחלטת שיש בליכוד לעמדותיו מחדדות מדוע אף על פי שיריב לוין הוא איש ערכי בעל עמדות הדומות לעמדותיו של סמוטריץ' בכל הקשור למערכת המשפט, לא יהיו לו הכוח והיכולת לקדם את השינויים האלה בשל היותו כפוף לנתניהו.

על קו הסיום
אזרחי ישראל משוועים להקמת הממשלה הקרובה. כולנו רוצים לראות את הסיפור הזה מאחורינו. טבעי שהמתח עולה לקראת יום שלישי.

אבל צריך לנשום עמוק ולזכור שהמאבק על קווי היסוד אינו משחק סחטנות פופוליסטי. קווי היסוד של הממשלה מעצבים את החלטותיה ולאן היא תיקח אותנו בשנים הקרובות. בקדנציה הנוכחית הקווים האלה יכריעו כיצד ייראה הסכם טראמפ ואם חלילה תחזינה עינינו בחזרה לימים שבהם מדינת ישראל נכנעת לטירוף הזה שנקרא מדינה פלסטינית.

מצביעי ליכוד, מצביעי איחוד מפלגות הימין: אל תמהרו ללחוץ על שום נבחר ציבור לסגור הסכמים קואליציוניים שישימו אותנו במקומות שכבר נשבענו כל כך הרבה פעמים שלא נשוב אליהם.

(הערה: כידוע, העליה להר הבית בעת הזו אסורה על ידי כל גדולי הדור ופוסקי ההלכה. ע.ד.)